צלב ישראלי

דיויד ודניאל סטברו

אינדיבוק

בהפרש של שעות אחדות נולדים שני אחים בשתי ערים סמוכות, האחד בתל אביב והשני ביפו. הימים הם ימיה הראשונים של מלחמת יום כיפור, וההיסטוריה הגדולה, ההיסטוריה של הפרויקט הציוני והסכסוך היהודי-ערבי ומלחמת המעמדות, כמו נכפית מאז ועד עולם על הביוגרפיה הפרטית שלהם. ארבעה עשורים לאחר מכן הם מוצאים את עצמם הרחק ממולדתם, האחד בלונדון והשני בשטוקהולם - זוג תאומים שאמונתם בחברת מופת, במרקסיזם-ציוני, במוסיקה ובספרות לא התפוגגה גם כשהתנפצה על סלע המציאות, ההתברגנות, ההגירה והסיאוב הפוליטי. את דרכם לשם הם מנסים לפענח כעת בסדרת מכתבים הדדית, שהאישי והציבורי מעורבבים בהם ללא הפרד, וכך גם הפיוטי והריאלי, הביוגרפי והעיוני, הבדוי והתיעודי, המחויך והדאוב, האינטימי וההיסטורי.
בין קרל מרקס לליאונרד כהן, בין תיאודור הרצל לאהוד בנאי, בין אהבות נעורים להורות טרייה, בין כפרי יוון לחווה הסינית, דניאל ודיויד סטברו משרטטים דיוקן מרתק ויוצא דופן של משפחה אחת, של דור אחד, של חלום אחד, של מדינה שעצם קיומה הוא ספק נס ספק הזיה. האם יחזרו אליה? השאלה הזאת עומדת בבסיס ההתכתבות, שיותר מביוגרפיה או וידוי, מצטברת לכלל אופציה פואטית וחברתית מרהיבה, שהיא "התגלמות החלומות, הערכים, ההיסטוריה והשורשים שלנו, תרכובת של הגיבורים הפוליטיים והפחדים והתקוות שלנו".

שלהם, ואולי של רבים מאתנו.



דניאל סטברו פירסם עד כה שני רומנים ("ציון אהובתי" ו"מאורעות התשע"ט") וספר שירים אחד ("היום אני כלב מדבר על אהבה"). מתגורר באנגליה ובישראל.



דיויד סטברו הוא מורה ומדריך. רשימות פרי עטו מופיעות ב"הארץ", ב"גלובס" ובעיתונות השוודית בשפה האנגלית. מתגורר בשוודיה ובישראל.