תותים

יוזף רות

תשע נשמות

ז'אנר: ספרות מתורגמת

מילה אחת: קסם. "תותים" הוא דיוקן בדיוני של מרחב-ילדות, המקום הפיזי, העולם השלם שאפשר לחוות בו שמחה ואושר. "תותים" הוא הבניה זוהרת של מקום – עיירה – ברגע נתון של זמן, לפני המלחמה. "תותים" מספר את תולדותיהם של העמים הנודדים, של בני אדם שנאלצו לחיות בפשטות מרבית או בעוני, ושסיפורם נהפך לאפי, מתוקף היותו אנונימי כל כך. יוזף רות כולו נמצא בין הדפים המעטים של "תותים". כל הנושאים, האירוניה, הכמיהה המלנכולית לעבר, המשפטים הקצרים, המקצבים המשתנים, האלכוהול, הנעורים, היחס אל הכסף, החיים והמוות, המתח בין מזרח למערב אירופה, נוכחותם של היהודים כסובייקטים קסומים, מפוקפקים וסותרים. כל משפט וכל פסקה בספר הם יצירה שלמה. כל פיסה היא הארה.
היצירה החלה להיכתב בשנת 1929, ואף על פי שיוזף רות מעולם לא השלים אותה, יחסו אליה היה מיוחד תמיד: "הנובלה הגדולה", "הספר על הילדות", "היצירה עם מעוף".
‎ כשהספר של רות נקטע, הוא דווקא גורם לאפקט מוגבר: החשיבות של אלפי העלילות המצויות ב"תותים" כה גדולה, עד שהיצירה יכלה לכלול שלושה או שלושת אלפים עמודים כאלה, בלי שערכה ייפגע. לפניכם ספר ללא סוף, יצירה בלי קץ, שנגמרת בראשו של הקורא במעין שלוש נקודות דמיוניות. כפי שנכתב על הספר: "ישנן נובלות בלתי מוגמרות בצורה כה מושלמת, וקצרות באופן כה גאוני, עד שקריאתן היא אינסופית".

"מה שרות רואה ומוסר בתותים הוא מהות יחידה במינה, המבטאת את שבריריותו של המצב האנושי" נדין גורדימר

"רות הגיע מהמזרח, מהביצות, מהתותים, וכתב כמו המלאכים" דר שפיגל


יוֹזֶף רוֹת, מגדולי הסופרים בשפה הגרמנית במאה העשרים, נולד בשנת 1894 בבּרוֹדי שבגליציה למשפחה יהודית. בשנים 1918-1916 שירת בצבא האוסטרו-הונגרי. אחרי מלחמת העולם הראשונה היה עיתונאי בווינה, אחר כך בברלין, אחר כך בכל אירופה. ב-30 בינואר 1933, יום עליית היטלר לשלטון, עזב את גרמניה והחל לנדוד ברחבי אירופה. את מרבית שנות גלותו עשה בצרפת. רות, המכור לאלכוהול, מת ב-27 במאי 1939, ארבעה ימים אחרי שהתמוטט בבית קפה בפריז.
יוזף רות כתב שישה-עשר רומנים, תשעה-עשר סיפורים קצרים ונובלות, ואלפי כתבות ופיליטונים. מספריו שתורגמו לעברית: "מלון סבוי" (1924), "איוב – סיפור של איש פשוט" (1930), "מארש ראדצקי" (1932), "אגדת השתיין הקדוש" (1939), "יהודים נודדים" (1927), "הלווייתן" (1938), "ניצחון היופי" (1934), ו"אפריל" (1925). הוצאת "תשע נשמות" ממשיכה את מלאכת תרגומי רות שהתחלנו בהוצאת "סמטאות" ו"זיקית", ומתכוונת לבנות בהדרגה את "ספריית יוזף רות" שתביא לקוראי העברית את מיטב יצירותיו שלא ראו אור עד כה.