בבל הגדולה

יוסי בן שמואל

אינדיבוק

אסי מיישיר מבט אל פיישה, היא אשת בבל הגדולה ואומר


“צאי מחיי וצאי מהווייתי.

תפילתי היא ששמונה עשרה שנות חיי במחיצתך, ימחקו ולנצח לא ייזכרו ושמך ימחה מזיכרוני ולא ייזכר עוד.



ליבי, נשמתי, קיומי, הווייתי, גופי וחיי, שלך היו ורק שלך,

ארוקן, אמחה ואשליך ממוחי את זכרך ואת מי שהיית עבורי,

אל עמקי תהומות השכחה.



מביט אני בתמונות המשותפות שלנו, מתקופות שונות של חיינו, שם אני מחייך ועל פני ארשת שלווה של גבר מאושר, תוהה אני ולעד אתהה, האם ברגע ההוא הייתה נעוצה הסכין בגבי?,

או שמה בתמונה ההיא, שם, שנה קודם?,

או שמא בתמונה הזו, בה אני מרים אותך על זרועותיי ואני צוחק ועל פני צחוק, של תקווה וביטחון,

האם ברגע ההוא הייתה נעוצה סכין הבגידה, עמוק בגבי?,

מביט אני בחיוכך הנשקף מהתמונות האלה, ושואל את עצמי האם זהו חיוך של אישה אוהבת?, אישה המאושרת במחיצת בעלה?, או שמא זהו חיוכה של הלילית, אשת לוציפר, השטן, חיוך רע ופחדן, גדוש מזימות, זדון ובגידה, חיוך נוטף רוע ושמחה לאיד ובזווית פיך ה”מחוייך” נוטף דם, מדמו של זה היושב לצידך, בעלך האוהב והוא אינו יודע כי דמו מתרוקן והולך.

על כן, האות “נ” הוסרה ולא תופיע לכל אורכו של ספר זה,



כאות להסרתך ועקירת שמך מחיי.

האות “נ” היא המוטיב העיקרי והאות הראשונה בשמך

ולכשתוסר אות זו בשמך, יישארו אותיות נטולות משמעות, והם ייעלמו אל חשכת החידלון.

בכל שנות חיינו המשותפים כינית אותי בשם שהורכב מהאותיות י’, ו’, נ’, נ’.

וכשהאות “נ”, תוסר שתיים במספר, גם כאן יוותרו שתי אותיות “ו” “י”, “וי”,

V באנגלית, שמשמעותו “ניצחון”.

V באיטלקית ובצרפתית המסמלת “חיים”.

וזה מה שישקף את מה שלא הייתי איתך ומה שאהיה אחרייך.