פסגות - סיפור עזיבה

יונתן ברג

אפיק — ספרות ישראלית

רצינו לדעת מה מעסיק אותם, כיצד הם חווים אותנו. .... רצינו להבין את המשפחות הצפופות והקרובות, את המוזיקה. אבל בכל פעם ששברנו את מחסום המרחק הגופני והתקרבנו היה הגוף נדרך, נהדף לאחור, מובס על ידי החשש ותרחישי הדמיון. ועם זאת, הפלסטינים תושבי רמאללה ואל-בירה והכפרים הסמוכים היו בעבורנו בני אדם, לא ייצוגים ולא גיבורי מהדורת חדשות כפי שהם בעבור כל כך הרבה ישראלים. בעבורנו, כילדים, הם היו גורם טבעי ומוכר במרחב. לא פקפקנו במקומם בו.
יונתן ברג נוסע אל הגדה המערבית לא כאורח. הוא נולד וגדל שם, בהתנחלות בעלת השם הציורי פסגות, ואז יצא. הספר הוא ניסיון לחזור, בלי לגור, אל בית ישן. מתוכו ואליו הוא מדבר בקול שקול ואישי מאוד. הספר מתאר את ילדותו ונעוריו בהתנחלות, אבל גם את השירות הצבאי הקרבי, על האלימות, המוות והטראומה שבשירות כזה, את המסעות בעולם- במזרח ובדרום אמריקה, על חוויות הסמים והפורקן שמצויות בלב מסעות אלו, ואת השיבה לארץ, אולי לארץ אחרת- לתל אביב. כך מתאר הספר לא רק את סיפור ההתנחלויות מפנים, ומגלה את החיים בהם, החיים שמעבר לגדרות, אלא גם את סיפורו של הישראלי הצעיר בן זמננו, שדמותו המלאה טרם נכתבה במלואה.
אולי מוטב גם למתנגדי מפעל ההתנחלות לאמץ, ולו לרגע, את ההבנה הזאת: נכון להיום ההתנחלויות הן חלק ממדינת ישראל, ולכן חלק מהבית. אפשר לשמוח בכך או לייחל להפסקת המצב הזה, אך זהו המצב. ואולי, לפני כל נקיטת עמדה, מוטב שנראה מה יש שם. יונתן ברג מראה לנו זאת מקרוב.
יונתן ברג, יליד 81, גדל בהתנחלות פסגות ומתגורר כעת בתל אביב. סופר, משורר ומטפל. פרסם עד כה 3 ספרי שירה ורומן. זוכה פרס יהודה עמיחי, פרס שרת התרבות, מלגת " פרדס" של הספרייה הלאומית, תחרות "כל ההתחלות" של הוצאת "עם-עובד" והסיפור המומלץ במסגרת תחרות הסיפור הקצר של "הארץ".