מחייו של לא יוצלח

יוזף פון אייכנדורף

ההוצאה לאור של מרכז הספר והספריות, סדרת מפרשים

ז'אנר: סיפורת מתורגמת

" ... ישבתי לי על הסף, מוחה את השינה מעיני; אור השמש החמים נעם לי מאוד. אז יצא אבא מהבית; כבר מהשכם בבוקר טרח והתעסק בטחנה ומצנפת השינה שלו נחה באלכסון על ראשו, והוא אמר לי: "לא יוצלח שכמוך! שוב אתה מתחמם לך בשמש וממתח את עצמותיך עד כאב, ומניח את כל העבודה לי לבדי. [...] האביב בפתח, למה לא תצא אל העולם ותשתכר את לחמך בעצמך." – "אם כך," אמרתי, "אם לא יוצלח אני, טוב, אצא אל העולם ואבקש את מזלי."מחייו של לא יוצלח הוא סיפור רב קסם שכבש את לב קוראיו, והוא נמנה ללא עוררין עם ספרות המופת הגרמנית. לכאורה זוהי נובלה קלילה – כמעט ספר ילדים, ממשפחת אגדות "הבן הצעיר" הגובר על העולם הבוגר וזוכה בידה של בת המלך היפה; אלא שעינו האירונית של המחבר השורה על הכול הופכת את כתיבתו הרומנטית למורכבת הרבה יותר, כמעט ללגלוג על הז'אנר שלו עצמו. בן הטוחן ו"בת המלך" המדומה שלו חיים בין דפי הספר באושר עד עצם היום הזה.יוזף פון אייכנדורף היה יוצר רב תחומי, בן "הדור השני" של הרומנטיקה הגרמנית, שכלל בין היתר את האחים גרים, בעלי האגדות המפורסמות. נוסף לסיפורים הקצרים כתב אייכנדורף גם רומנים, שירים ומסות על ספרות. מחייו של לא יוצלח ראה אור לראשונה בעברית בשנת 1998, והוא זוכה כעת למהדורה מחודשת.יוזף פון אייכנדורף (1788-1857)יוזף פריאר פון אייכנדורף נולד ב-1788 בשלוס לובוביץ', בשלזיה-עילית שבפרוסיה. הוא נחשב לנדבך מרכזי בתרבות הגרמנית, אף שאזור הולדתו נמצא כיום בפולין. הוא היה משורר, סופר ומבקר בן התקופה הרומנטית ונמנה עם תנועת "הסער והפרץ" (Sturm und Drang) הגרמנית, כמו גתה, שילר ואחרים.אייכנדורף נולד למשפחה מיוחסת למדי, אב קצין פרוסי ואם בת אצילים קתולים. בגיל שבע-עשרה החל ללמוד משפטים ומדעי הרוח בהאלה ובהמשך – בשל השתלטות צבא נפוליאון על העיר – עבר ללמוד בהיידלברג. שם פגש בכמה מהמשוררים שהשפיעו עליו בהמשך, ובמיוחד הסופר יוזף גורס. לאחר סיום לימודיו רצה אייכנדורף להתגייס למלחמה נגד צבא נפוליאון, אך עד שהצליח לגייס את הממון הנדרש המלחמה כמעט תמה, והוא הצטרף רק לקראת סופה. למרות זאת הדי המלחמה נוכחים בכמה משיריו. ב-1808 פורסמו כמה משיריו הראשונים בשם בדוי.בשל הסכנה לאבד את האחוזה המשפחתית הממושכנת, קיוו הוריו של אייכנדורף שהוא יתחתן עם יורשת עשירה, אך – קצת כמו בעלילת הספר הזה – הוא התאהב באלואיזה (לואיז) פון לאריש, בת למשפחה מכובדת אך ענייה, והם התארסו ב-1809, השנה שעבר בה לברלין. לזוג נולדו ארבעה ילדים, אך שתיים מבנותיהם לא הגיעו לבגרות. אייכנדורף נדד רבות לצורך עבודה ופרנסה, והיה פקיד ציבורי רוב חייו.משנת 1815 פרסם אייכנדורף קובצי שירה, רומנים ונובלות, ספרי תיאוריה ואף תרגומים מספרדית. השירים הנכללים ברבים מספריו הולחנו אלפי פעמים, והיו אהודים מאוד על בכירי המלחינים הגרמנים: שומאן, שוברט, מנדלסון, בראהמס וריכארד שטראוס. למרות זאת כיום הוא כמעט נשכח, אך ספרו המפורסם "מחייו של לא יוצלח", אשר ראה אור ב-1826 ופרסם את שמו באירופה, נותר בין יצירות המופת הגרמניות רבות החשיבות והיופי.אייכנדורף מת בנובמבר 1857 בשלזיה עילית.