הקיץ היפה

צ'זארה פּאבזה

כרמל ירושלים הוצאת ספרים

ז'אנר: סיפורת מתורגמת

צ'זארה פאבזה נולד ב-1908 בכפר סאנטו סטפאנו בֶּלבּו שבפיימונטה, וחי רוב ימיו בטורינו. אנטי-פאשיסט ואינטלקטואל רחב-אופקים תרבותיים, היה דמות מרכזית בספרות האיטלקית שלאחר מלחמת העולם השנייה בזכות הצירוף הנדיר של איכויות ספרותיות ועמדות ערכיות המאפיין את יצירתו. הוא פרסם ספר שירים ("העבודה מעייפת", 1936) וסדרה של רומנים וסיפורים הנמנים עם מיטב הפרוזה האיטלקית של המאה העשרים: המוכרים שבהם הם "בטרם יקרא התרנגול" (1949), "הקיץ היפה"(1949) ו"הירח והמדורות" (1950). התאבדותו באוגוסט 1950 הכתה בתדהמה את עולם הספרות באיטליה והזינה את מה שנקרא, במשך עשורים אחדים, "מיתוס-פאבזה". את שלושת הרומנים הקצרים המכונסים בכרך זה – "הקיץ היפה", "השטן על הגבעות" ו"בין נשים בודדות" – פרסם פאבזה בכפיפה אחת תחת כותרתו של הראשון. בדברי ההסבר שלו לספר הציג את הצד השווה שברומנים במילים אלו: "אין כאן מה שנהוג לקרוא 'טרילוגיה'... אלא מדובר באקלים מוסרי מסוים, במפגש בין נושאים, באווירה החוזרת שוב ושוב מתוך משחק חופשי של הדמיון. אף שיש בהם שפע תיאורי נוף – ו'השטן על הגבעות', בתבניתו, אף מעלה את השאלה מהו טבע ומהו כפר – אלה שלושה רומנים עירוניים, שלושה רומנים על גילוי העיר וגילוי החברה, שלושה רומנים על להט-הנעורים ועל תבוסת התשוקה". כדרכו של פאבזה, שלוש היצירות עוסקות בצעירים. ברומן הראשון, הגיבורה התמימה מתפתה להאמין, להוותה, באשליית האהבה; ברומן השני, שלושה סטודנטים תאבי-חיים מוקסמים מטשטוש ההבחנה בין טוב לרע; בשלישי, בחורה שברירית נמשכת אחר הפיתוי המסוכן מכולם, המוות, ושמה קץ לחייה בדרך המקדימה את מותו הטרגי של הסופר– כמין נבואה המגשימה את עצמה.