אבא, בן, סבתא דינה

יוסף בר יוסף

הספריה החדשה, ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד

ז'אנר: סיפורת עברית

שלוש הנובלות סביב קשרי משפחה, המרכיבות את הטריפטיכון של יוסף בר יוסף, מתנועעות הלוך ושוב בין העולם החרדי לחופשי, ודמויותיהן הנכנסות למאה שערים, או יוצאות ממנה וחוזרות ונמשכות אליה, משנות שוב ושוב את הקואורדינטות של חייהן ומתהפכות בין "יש אלוהים" ל"אין אלוהים" ואף ל"אין אין־אלוהים", כלומר לאדישוּת כלפי עצם השאלה.וגם כשהן נטועות על מקומן במאה שערים וסביבותיה, הן חריגות שם, ומאפיין אותן איזה תו התנהגות אובססיבי "לא־הולם", כגון: "ואולי זו היתה הפעם הראשונה שאשה מרחה על שפתיה ליפסטיק אדום לוהט במרפסת פתוחה בלב שכונת בתי אונגרין" – פעם ראשונה המוליכה אל רבות כמותה בהמשך, ובני המשפחה ישתפו פעולה בהדרגה עם הנוהג הזה; או למשל: תלמיד־חכם, עילוי נדיר – שיש המקווים בסתר־לבם שאולי הוא־הוא המשיח המתמהמה – אשר מצטיין בקפיצות "סלטה" תדירות באוויר, מרהיבות ולא־יאות.וכך רווחות איפוא בעלילות הדרמטיות שבספר סצנות שערורייתיות, מוזרות. ביד בטוחה, בתנופה סגנונית אופיינית לו, באירוניה ובהיקסמות אמפתית, מוליך יוסף בר יוסף את הריאליזם התזזיתי שלו, העטוף דוק פנטסטי וגרוטסקי, אשר נובע מן הדמויות האקסצנטריות והיצריות, שרבות מהן 'קופצות לגובה', כלומר, הולכות בגדולות במגלומניה, לא מרפות.וכמחזאי בעל הצלחה עולמית מפליא בר יוסף לשמוע את הדיבור החי של דמויותיו. כעד רגיש וסקרן להתרחשויות, שלפעמים גם לוקח חלק בדיבורים המשפחתיים, הוא מביא לנו דיאלוגים שהם דרמה לשונית בפני־עצמה, עם רפליקות שהן לא פעם בלתי־צפויות.כוח מניע מרכזי, המכונן את ההתרחשויות שבנובלות, הוא נטישה או היעדרות או חֶסֶר של הורה (או אף של כל בני המשפחה שהושמדה) – היעדר ההופך לנוכחות נפשית גורלית. כך ב"אבא", שהיא ניסיון של בר יוסף לתקשר מעֵבר לשנים הרבות, בביקורתיות מפויסת, עם אביו הסופר יהושע בר־יוסף, שנטש את אשתו וילדיו וגם חזר. כך ב"בן", אשר בה גולדה, פליטת שואה החיה בצל משפחתה הנעדרת, נאבקת בחשש לאבד את בנה אם אכן יהיה המשיח המתמהמה. וכך ב"סבתא דינה", אשר בה מיכאל, החי בצל אביו שנהרג במלחמת יום הכיפורים, בורח מן האֶרוס לאמונה, מענה את עצמו בנישואים ראשונים ושניים לנשים מכוערות במיוחד, ונעשה אב נוטש המתכחש לחמשת ילדיו.גוני האדום הרבים, הלוהטים בספר על רקע השחור והלבן האחידים של העדה החרדית, מתקשרים בעלילה לחריגוּת, לארוס ולסכנה, אך גם, מצד שני, לדם המאחד משפחה וליין ה"קידוש" המשפחתי, ובכך הם משקפים בתמציתיות את המתח המרכזי שבספר.